fbpx

ספרי הנצחה וביוגרפיות

הנצחה

נפרדתם לאחרונה מאדם יקר?

יותר מכל הייתם רוצים להנציח את המורשת שנשארה אחריו, לאסוף את סיפוריו, תמונותיו והזיכרונות שאתם חולקים עם מקורביו וחבריו, ובכך להשאיר את דמותו אתכם. הדרך הראויה והמכובדת לעשות זאת היא באמצעות ספר המספר את סיפורו המיוחד, שממנו תוכלו להעניק עותקים למשפחה ולחברים.

אנו נלווה אתכם בתהליך.

סיפורי חיים וביוגרפיות

הגעתם למנוחה ולנחלה?

הגיע הזמן להעלות על הכתב את סיפורכם האישי וסיפור המשפחה הגרעינית או המורחבת. כתיבת סיפור חיים היא דרך מופלאה להנציח את ההיסטוריה המשפחתית שלכם ולהנחיל לצאצאיכם את תפישת עולמכם ואמונותיכם בדרך מקורית ומיוחדת.

הדרך הראויה לעשות זאת היא באמצעות ספר המביא את סיפורכם, שעותקים ממנו תוכלו להעניק למשפחה ולחברים.

ניתן להפיק ספר אישי, משפחתי, למשפחה מורחבת, למפעל, לישוב, לקהילה ועוד.

המוטו שלנו

מוטי מרגלית רואה בכתיבת ספרי הנצחה וסיפורי חיים שליחות, ולכן:

  • הראיונות יהיו עם עם מוטי בלבד, על בסיס חיבור אישי, אמפתיה ואווירה נעימה.
  • ליווי צמוד וייעוץ תוך מתן חופש לבחירת הסגנון, התכנים והעיצוב על פי העדפותיכם האישיות.
  • פגישה ראשונה ללא תשלום וללא התחייבות מצדכם.
  • אחריות מלאה – חזרתם בכם תוך שתי פגישות? כספכם יוחזר במלואו.
  • קבלת קובץ הספר המקורי להדפסה עתידית באופן עצמאי.
 
 
 

כתיבת ספר הנצחה

למה איתנו

כתיבת סיפור חיים

ראיון עם מוטי מרגלית, בעלים של "דוקו – כתיבת ביוגרפיות וספרי הנצחה", 2023.

כתבה על מוטי
מטעם וואלה ומפעל הפיס

דוגמאות לספרים שכתבנו

מקצת מהממליצים

ראיון שערך מר אברי גלעד עם מוטי מרגלית

(גל"ץ, 29.9.22)

ראיון שערך מר אברי גלעד עם מוטי מרגלית

(גל"ץ, 29.9.22, לאחר עיבוד וקיצורים נדרשים)

אברי: יש לך מקצוע מעניין, אתה יושב עם אנשם מבוגרים וכותב את זיכרונותיהם, מה אתה מגלה אצל אנשים שסובלים מבעיית זיכרון?

מוטי: שחלקם מתביישים, או מנסים להסתיר זאת, לפחות בהתחלה. ישבתי עם אנשים שעשו דברים נפלאים בעברם, והיום לא זוכרים את מטרת הפגישה, או את שמות הילדים שלהם, כשהם מביטים בתמונתם. חלקם לא זוכרים מה אכלו אתמול, אבל זוכרים מה עשו לפני 30 או 60 שנה, מה עשו בצבא או בתעשייה. אלא שיש מקרים אחרים: ראיינתי אישה בת 93, שזכרה אפילו מי ישב לידה בגן הילדים.

אברי: כשאנשים שלא כל כך זוכרים מה עשו בעבר, מקבלים הזדמנות לשבת אתך, מה זה עושה להם?

מוטי: אנשים מחכים לזה משבוע לשבוע, ונהנים מאוד מהמפגשים. בכלל, לעיתים יש בעיה של בדידות, אני מקשיב במאה אחוז, דבר שלא תמיד הם זוכים לו.

אברי: האם משפחות פונות אליך, ומבקשות ספר או חוברת, או סתם תשב עם בן המשפחה?

מוטי: סתם "לשבת" ללא מטרה, לא יצא לי. אני יושב עם אנשים, בד"כ פעם בשבוע, כשעה או שעה וחצי, בין שמונה לשלושים פגישות, לעיתים עם אדם אחד, ולעיתים אדם עם אדם נוסף להשלמת פרטים, כשהאדם לא זוכר הכל או טועה. בכל מקרה התוצר הוא ספר או חוברת שיחולק לחברים ולמשפחה.

אברי: כמה עולה פרויקט כזה?

מוטי: אני נפגש לפגישה ראשונה בכל מקום בארץ, ללא תשלום או התחייבות, וזאת מכמה טעמים: הסיבה הראשונה – יש הבדלים עצומים בין שש פגישות או שלושים ושתיים, אם אני מכין חמישה עותקים, חמישים או חמש – מאות. הסיבה השנייה היא שאני מביא איתי דוגמאות, להן אפשר להתחבר. הסיבה הלא-פחות חשובה היא  ה"כימיה", אינך יכול לספר את סיפור חייך אם לא יווצר קשר בין נשוא הסיפור לביני. (בסיום הפגישה אני נותן הצעת מחיר כתובה, הכוללת את כל הפרטים והעלויות).

© כל הזכויות לאתר זה שמורות למוטי מרגלית. השימוש באתר ובתכניו כפוף לתנאים בתקנון האתר, ושימוש באתר מהווה הסכמה לתנאים אלו.

כתובת נוספת של אתר דוקו בעברית (www.doco.co.il): דוקו.ישראל

מעריב,   5.12.23,      מאת: ג'וש ארונסון   

האזרח שאוסף את עדויות שורדי השבת השחורה: "חשוב שהסיפורים יישמרו שנים קדימה".

מוטי מרגלית שמוביל בחודשיים האחרונים את מחלקת התיעוד של מטה ההסברה האזרחי, אוסף את העדויות הקשות מאנשים ששרדו את הזוועה בשבת השחורה ב־7 באוקטובר: "רואה שליחות גדולה באיסוף הסיפורים".
מוטי מרגלית (73), שמוביל בחודשיים האחרונים את מחלקת התיעוד של מטה ההסברה האזרחי, אוסף את העדויות הקשות מאנשים ששרדו את הזוועה בשבת השחורה ב־7 באוקטובר. מחלקת התיעוד נותנת במה לסיפורי הזוועות של הניצולים ומשפחות החטופים באמצעות ראיונות עומק שנערכים לעדות מצולמת של כחצי שעה, וכן לסרטוני עדות קצרים המותאמים לרשתות החברתיות.
גם אחרי יותר מ־100 עדויות שצילם, מרגלית לא מסוגל להישאר אדיש לסיפורים המטלטלים: ״כל חיי אני עוסק בתיעוד סיפורים ויצירת ביוגרפיות. חשוב שהסיפורים הללו יישמרו שנים קדימה – אצל ילדינו, נכדינו והבאים אחריהם. אני רואה שליחות גדולה באיסוף הסיפורים, הזיכרונות והתמונות של אלה שמבקשים לשתף את החוויות המצמררות שחוו".

דילוג לתוכן