סיפור חיים לישראלי בגולה
בסיוע סוֹפֵר צְלָלִים – Ghost Writer
הכל החל לפני כמה שנים. יצאתם לשליחות, ללימודים או לעבודה בחו"ל. אולי לא התכוונתם לכך, אך נסיבות החיים הובילו אתכם לגור שנים רבות מחוץ לארץ הולדתכם, ארץ ישראל.
ברבות הימים גידלתם ילדים, רכשתם בית נאה, כזה שבארץ לא בטוח שהייתם יכולים לרכוש, יש לכם רכב מעולה, כנראה יותר מרכב אחד (אחד לכל ילד?), יש ביטוח בריאות וקרן פנסיה. הגעתם למעמד גבוה בעבודה שמעניקה לכם תחושת סיפוק והצלחה. החיים מאירים פניהם אליכם, והצלחתם לממש את הפוטנציאל שלכם. אתם שמחים, והילדים שעזבו את הבית באים לחופשות ולחגים. בקיצור, מה שנקרא – "מסודרים בחיים". "הכל דבש".
אלא שמשהו בכל זאת מפריע…
למדתם היטב את השפה המקומית ואתם קוראים וכותבים באופן שוטף בשתי שפות. אתם קוראים עיתונים, ביוגרפיות מעניינות של אנשים מפורסמים, רואים סרטים (בלי תרגום..) ומבינים הסכמים וחוזים.
אז מה לא באמת שלם?
אם לפני שנים כל שיחה לארץ היתה יקרה, וכדי לבקר את ההורים הגרים בישראל היה עליכם להוציא הון, לארגן חופשה מהעבודה ולטוס לכמה ימים בארץ, הרי היום המחירים הפכו לשפויים יותר. במקום שיחת טלפון, הנכדים מדברים עם סבא וסבתא כל אימת שחפצה נפשם בכך בזום, ואם מצבם הבריאותי של הוריכם מתאפשר הם באים לבקר אצלכם בכל הזדמנות.
לכאורה, הכל מושלם.
אלא שלא מעט פעמים, אתם מבינים שהילדים שלכם לא בדיוק מבינים את סבא וסבתא שלהם, שמדברים עברית, ולא רק בגלל השפה. ילדים שאינם חיים בארץ אינם מבינים עד הסוף מהו קיבוץ למשל, למה לשרת בצבא, מהי מלחמה או מהם מחבלים, למה בכל כניסה לסופרמרקט או לאולם קולנוע ניצב שומר חמוש שמחטט בתיקים של אנשים, או אפילו – איך אפשר "לקפוץ" לחבר או חברה בלי תיאום מוקדם, פשוט מטלפנים – ובאים.
והפער בין הילדים שלכם והסבים שלהם הולך וגדל. אתם מרגישים זאת בשיחות הטלפון או הווידיאו עם הסבתא, כשהנכד שואל "מה נשמע" ורץ לעיסוקיו, או כשהנכדה לא יכולה בדיוק עכשיו לשוחח עם סבא שכן היא בדרך לחברה או לחוג, ואתם מרגישים את הניתוק. ואם בסתר ליבכם אתם משווים זאת עם הילדים של האח או האחות שלכם הקרובים פיזית להוריכם – הלב נצבט.
ומה אפשר לעשות? סיפור חיים
את הנעשה אין להשיב. אין לכם יכולת לחזור לכור מחצבתכם. הילד לומד בקולג', הילדה באוניברסיטה, או שהם כבר נשואים, אולי עם ילדים, וגם אם תרצו "לעשות עליה" לא בטוח שהם יבואו אתכם, ובכלל לא בטוח שאתם יכולים (ורוצים?) להתנתק מכל מה שקושר אתכם למדינה שאתם חיים בה שנים ארוכות.
אלו הן העובדות. אותן כנראה אין לשנות.
איך לגשר על הפער בין הסבא והנכד?
אחת האפשרויות שעומדות בפניכם היא להעלות את סיפור חיי הסבא והסבתא על הכתב. להוציא ספר ביוגרפיה של המשפחה שלכם.
וכאן אני יכול לסייע
תחילה אציג את עצמי: שמי מוטי מרגלית, ובעשרים השנים האחרונות אני כותב ספרי ביוגרפיה והנצחה (הנצחה לאנשים שאינם בחיים). אני נפגש עם אנשים מבוגרים מספר רב של פגישות, שומע את סיפור חייהם, מעבד ועורך, סורק תמונות ומסמכים ומוסיף עריכה גרפית (בסיוע גרפיקאי מומחה), ומכין עותקים מספרים אלו, בו סיפור החיים של הסבא והסבתא לכל המשפחה.
רוב ספרי הביוגרפיה שהכנתי למשפחות (והכנתי מאות כאלו…), מתחיל בסיפורם של הסבא והסבתא שלכם, או ההורים שלהם, ולעיתים – גם הסבא- רבא. ממשיכים בסיפורי ילדות, עליה לארץ, שרות צבאי, הקמת משפחה והולדת ילדים, עבודה ובילויים. כל הסיפורים משולבים בתמונות רלוונטיות לכל תקופה. לעיתים אחד ההורים איננו איתנו. במקרה כזה אני מלקט מידע מקרובי משפחה וחברים, ומכין ספר הנצחה.
יתכן שהילדים שלכם צעירים מכדי לקרוא את הביוגרפיה של סבא וסבתא שלהם, או שהבקיאות שלהם בעברית אינה מאפשרת להם לקרוא את הספר.
לפיכך, לעיתים אנו מתרגמים את הספר לשפה זרה, וזאת בסיוע מתורגמן.
איך מתחילים לכתוב ביוגרפיה בסיוע שלי?
אם החלטתם לבדוק אפשרות שאני אעזור לכם, כדאי שתיצרו איתי קשר באמצעות טלפון, זום, מייל או ווטסאפ. לאחר שיחה מקדימה, אשמח לפגוש את הוריכם בכל מקום בארץ, בביתם ובמועד הנוח להם, לפגישה ראשונה – ללא תשלום או התחייבות. לאחר שיחה זו נדבר שוב, נחליט על מבנה העבודה המשותפת (כמו מספר הפגישות, מספר העותקים, שפת כתיבה ועוד), ואגיש לכם הצעה בכתב ובה כל מה שסוכם, כולל עלויות. אם תחליטו בחיוב, אפגש עם הוריכם, לרוב פעם בשבוע לשעה עד שעה וחצי עם כל אחד מהם, אקליט את הראיונות, אערוך אותם לספר, אסרוק תמונות ומסמכים ואכין עותק דיגיטלי שאותו אפשר להדפיס וגם להעלות לאינטרנט (חשוב לציין שאיני עושה הכל לבדי. את הראיונות רק אני מבצע, אך הקלדות, גרפיקה והדפסה, למשל, אני עושה בסיוע אנשי הצוות שלי).
כל שנותר לכם הוא ליצור איתי קשר.
מוטי מרגלית
טלפון ישיר: 0523-523-833
מייל: motimar@gmail.com אתר: ,www.doco.co.il
לחצו כאן לקישור לווידיאו שהכנתי בנושא