בחירת סופר צללים - ביוגרף
מהו סיפור חיים
מהי ביוגרפיה? (מיוונית: ביו – חיים, גרפיה – כתיבה), או סיפור חיים. זהו ספר בו מספר אדם את סיפור חייו. לעיתים ספר ביוגרפי מספר על בודד או משפחה: על שני בני זוג, החל מההורים והסבים שלהם, בהמשך – ילדות גיבורי הסיפור, עוד יסופר על החיים המשותפים, בניית משפחה, ולעיתים משולבים בסיפור פרקים כמו עליה לארץ, חגים ונועדים, פרישה לפנסיה, התנדבויות, הגיגים ועוד.
במה מתחילים?
שתי דרכים לכתיבת ביוגרפיה: יש אנשים שמחליטים לכתוב בעצמם. למתייעצים איתי בנושא אני מציע להתייחס לכתיבה כמו לחוג, ולהחליט על מועד ושעה קבועה, פעם בשבוע, להסתגר מול מחשב או לכתוב בכתב יד, ו"לזרום" – לכתוב בשלב זה בצורה שוטפת את סיפור החיים שלו או שלה, ללא תיקונים והגהות. אפשר להתחיל מסיפורם של סבא וסבתא, דרך הורים ואחים, משם סיפורי ילדות, ועד ימינו אנו. בסיום שלב זה, כדאי לחזור ולערוך, להוסיף ולהשמיט, עד ש"כתב היד" (גם לסיפור שנכתב במחשב אנו קוראים כתב יד…) מושלם. את הכל אפשר לעשות לבד, או בסיוע אחד הילדים או הנכדים, שיודעים להקליד, לסרוק או להוסיף תמונות ב'וורד' (מעבד תמלילים נפוץ).
אפשרות נוספת היא בסיוע גורם חיצוני. יש כמה עמותות וארגונים שעושים זאת ללא תשלום או בתשלום סימלי. כך למשל "יד ושם" דואגים לשלוח מתנדב שיקליט אתכם, יתמלל את הסיפור וייתן לכם עותק. יש גם ארגונים אחרים, ששולחים מתנדב, לעיתים ליותר מפגישה בודדת, ולעיתים אותו מתנדב גם סורק כמה תמונות, ומייצר חוברת, בדרך כלל תמורת סכום סימלי. עם הרבה כבוד למתנדבים, החיסרון הגדול של שיטה זו היא היותם מתנדבים, ולא אנשי מקצוע., שלא תמיד מומחים בתחום, ויש שמפסיקים באמצע התהליך.
יש המסתפקים בצילום אירוע שמח על ידי קרוב משפחה או חבר. אלא שרוב האנשים לא מסתפקים בצלם חובב לצילום חתונה או בר מצווה של הבן, כך הרבה אנשים שסיפור חייהם ייכתב ויערך על ידי בעל מקצוע.
בחירת סופר צללים.
אם לפני הרבה שנים רק למלכים היה "סופר המלך", שרשם את תפארתו של המלך, היום יש כמה כותבי ביוגרפיות. בבואך להחליט איזה בעל מקצוע תבחר, הייתי שם לב לנקודות הבאות:
· ניסיון: בתחילת דרכי, לפני למעלה מעשרים שנה, פעלתי בצורה אינטואיטיבית, היו נושאים שהעמקתי ולצערי, היו נושאים שאולי פחות תפשו את תשומת ליבי, הן בגלל אופי מספר הסיפור, או בגללי. ברבות השנים למדתי להתרכז בדברים שאני מאמין שחשובים לדורות הבאים, שכן הספר שייצא מיועד להם. היום, לאחר שהפקתי למעלה ממאה ספרים שונים וראיינתי מאות אנשים מכל הסוגים, מכל הארץ, אני מקבל הערכה ומצליח להגיע ולסייע ללא מעט אנשים להגשים את חלומם.
· השכלה: לאחר שסיימתי לימודי תואר ראשון ושני בחינוך, לאחר שנים רבות של עבודה במשרד החינוך (בתפקידי האחרון הייתי מדריך ארצי ליישומי מחשב), למדתי באוניברסיטה העברית בירושלים, בקורס שנתי את נושא תיעוד סיפורי חיים. גם הרצאות והשתלמויות ב"יד ושם", "יד יצחק בן צבי" ובעמותה לגינאולוגיה סייעו לי להעמיק את הידע.
· "כימיה": המקצוע שלי, בעל עסק לכתיבת ביוגרפיות וספרי הנצחה, או ספור צללים, דורש כישורים רבים: ידע בניהול עסק, העסקת עובדים רבים (חלקם ישירות, וחלק כ'פרי-לנסרים', כמו מזכירות, הגהה, עריכה ספרותית וגרפית, דפוס הנה"ח ועוד), הבנה בטכנולוגיה (אני מקליט ששיחות ומעביר מטייפ מנהלים למחשב, יוצר גיבויים, סורק ועוד), שווק ועוד…
הדבר שמייחד אותי הוא יכולת הקשבה ואמפטיה לאנשים. לפני שנים שאלה אותי המראיינת שראיינה אותי בערוץ 10 (בתוכנית "המקצוענים עם גב' שירה פליקס) אם אני לא משתעמם בחלק מהפגישות. תשובתי הייתה שאני אוהב את המקצוע ואוהב אנשים, ומי שלא ניחן בסגולות אלו – כדאי שיעסוק בדברים אחרים. לשאלה נוספת של גב' פליקס עניתי שאני חצי פסיכולוג, אני רק שואל… וברצינות אוסיף שעצם החוויה שאני מגיע לאנשים, מראיין אותם פגישה אחר פגישה, גורמת לכל האנשים בלי יוצא מהכלל הרגה טובה, נעימה וכמעט ממכרת.
איך מתחילים?
לתחילת תהליך פעילות משותפת אני נפגש עם נשואי הסיפור בביתם, במועד שמתאים לנו לפגישה לא מחייבת של כשעה וחצי. בפגישה זו אני שואל ומקשיב, מבין מהמשפחה במה הם מעוניינים, ומציע אפשרויות – ועליות. כאמור, הפגישה היא ללא תשלום וללא התחייבות (חוץ מכוס קפה שחור, אחד סוכר…).
אם מחליטים לכתוב את סיפורו של אדם או המשפחה איתי, אני נפגש לרוב בין שש פעמים ועד עשרים (ויותר) פגישות בנות כשעה וחצי, פעם בשבוע. אני נוהג לראיין שני בני זוג בנפרד. כלומר בתחילה את אחד מבני הזוג, ורק לאחר כשעה וחצי של ראיון – את השני, כשכמובן בן או בת הזוג יכולים להיות נוכחים בעת הפגישה.
מסיבות אלו ואחרות, אשמח אם תיצרו איתי קשר, וניפגש לפגישת היכרות בביתכם או בכל מקום בארץ שמתאים לכם.
מוטי מרגלית
נייד: 0523-523-833
מייל: motimar@gmail.com
אתר: www.doco.co.il