מהן הסיבות לכתיבת ספר ביוגרפי?
סבי ואני
אתחיל בסיפור אישי: את סבי ז"ל. הרב גבריאל פרלמוטר, הכרתי עד גיל 15, ואז הוא נפטר. המידע המועט שיש לי עליו – שהוא גר בווינה, בירת אוסטריה, ושבזמן מלחמת העולם השנייה נמלט לשנחאי שבסין, שם לימד בישיבה. לאחר המלחמה עלה לארץ וגר שנים בחיפה. בילדותי ביקרתי אותו לעיתים רחוקות, עד שנפטר. מעולם לא שאלתי אותו על סיפור חייו, איך עברה עליו ילדותו, מי היו הוריו, למה ברח לסין, איך חי במדינה כל כך שונה מכל מה שהכיר, ועוד שאלות רבות שהייתי שואל, לו רק חשבתי על כך.
כמו בני "טיפשעשרה" רבים, התעניינתי אז יותר במשחקים ובחברים מאשר בסבי. בנוסף לכך, בדור שלי, כתיבת עבודת שורשים לא היה כלל במודעות. ילדים לא כל כך שאלו את המבוגרים על חייהם, ורבים מהאנשים שחיו בתקופת המלחמה, שלא לדבר על אלו שעברו את השואה, לא דיברו כלל על עברם. והיום, ממרום גילי, אני סקרן לדעת, אך כבר אין את מי לשאול בנוגע לביוגרפיה שלו.
ואצלכם?
אם המצב אצלך שונה, והוריך כתבו את סיפור חייהם, מצבך טוב, אלא שברוב המקרים זה לא המצב. כאמור, בזמנו לא הייתה מודעות לשימור סיפוריהם של אנשים, וגם אם מישהו חשב על הוצאת ספר אוטוביוגרפי – היו מעט מאוד אנשים שזהו מקצועם, שיכלו לראיין ולעזור להפיק ספר משפחתי.
בנוסף לכך, בעבר עלות סריקת תמונות ומסמכים המלווים בדרך כלל ספר אישי, הייתה גבוהה. מכוני צילום גבו כסף עבור כל סריקה וסריקה. לאחר מכן, כדי לחסוך עלויות, ורק התמונות והמסמכים החשובים ביותר רוכזו בכמה דפים רצופים, והודפסו לרוב בנייר עבה יותר, כך שכל עותק עלה הון.
מי צריך ספר ביוגרפי?
התשובה פשוטה: כל אחד. כל שעליך לעשות זה לכתוב. יש הכותבים בכתב יד במחברת שהקדישו לנושא, ויש היודעים להקליד, ומכניסים את כל החומר למחשב. כך או כך, רוב האנשים מעדיפים להיעזר בביוגרף מקצועי. אותו אדם יבוא בדרך כלל לביתכם אחת לשבוע לראיון של כשעה-שעה וחצי, למספר פגישות שייקבע מראש. הביוגרף יקליט כל ראיון, ואחר כך יעביר אותו לקלדן שיקליד ("ידפיס" בפי העם) במחשב. בסיום הראיונות יסרוק לרוב כ-50 עד 100 תמונות ומסמכים כשהוא מביא עימו מחשב וסורק (סקנר) נייד. הראיונות שהוקלדו יעברו עיבוד ספרותי, ובתום שלב זה יתווספו התמונות והמסמכים הרלבנטיים לכל פרק, הספר יועבר לעיצוב גרפי, ומשם לבית הדפוס.
האם הסיפור שלי יימכר בחנויות ספרים?
בתשובה קצרה: לא.
תשובה ארוכה ומנומקת תסתייג מעט קביעה זו. יש הבדלים בין כתיבת ביוגרפיה שמיועדת למשפחה שלך, לילדים, לקרובי משפחתך ולחברים קרובים, לבין כתיבת ספר המיועד לחנויות הספרים. כשאני כותב ספר למשפחה, יש בו בדרך פרטים ביוגרפיים רבים שעשויים לעניין את הילדים והנכדים בבוא הזמן: מי היו הסבא והסבתא, איך עלו לארץ או גדלו בה, היכן שירתו בצבא, איך הקימו משפחה מיהם חברי המשפחה ועוד. כל אלה הם לרוב פרטים שאינם מעניינים קהל קוראים רחב שאינו קשור למשפחה, ולכן לא תמיד כדאי לנסות למכור ספרים אלו לקהל הרחב.
יש המבקשים ממני בכל זאת שאעזור להם לכתוב ספר שמיועד לחנויות ספרים, הן בגלל שחוו חוויות מיוחדות, עשו פעולות או תפקידים יוצאים מן הכלל, והן בגלל שהם מעוניינים ללמד אחרים מניסיונם, או לעזור לאנשים במצוקה. במקרה זה, הדגש בספר הוא על הנושא המרכזי, ופחות על תולדות המשפחה. בנוסף לכך, בעוד שבספר אישי נוספות תמונות ילדות, תמונות משפחה ולעיתים תמונות מטיול חשוב בחו"ל, אין לכך כל מקום בספר המיועד לקהל הרחב. לי הזדמן לכתוב ספרים שהופצו בחנויות ספרים או בצורות אחרות לקהל הרחב (דברו איתי בקשר לאפשרויות כאלו ואחרות).
גם מספר העותקים שונה: עבור משפחות הדפסתי בין עותקים בודדים למאתיים עותקים, אך כשמתכננים להגיע לחנויות ספרים, לרוב יש צורך במאות ואף אלפי עותקים.
הבדל מרכזי נוסף בין שתי אפשרויות אלו קשור להפצה: בעוד שאת העותקים של הספר המשפחתי אתה הוא זה שמחלק בעצמך, לעתים במסגרת טקס השקה או בפגישה משפחתית, את הספרים המיועדים לחנויות נדרש להפיץ. דבר זה כרוך בהוצאה לא מבוטלת, ויש להיעזר בחברות המתמחות בכך.
החלטתי להיעזר בך, מוטי מרגלית. מה נדרש?
זוהי שאלה שאני נשאל לא אחת על ידי אנשים שמבקשים ממני שירות של כתיבת אוטוביוגרפיה: מה להכין לקראת המפגש? כתשובה על דרך ההלצה אני עונה: "כוס קפה שחור, עם סוכר אחד", וברצינות, תשובתי היא: "אין צורך להכין דבר. אין צורך לרשום ראשי פרקים, ואין טעם בשלב זה לעבור על תמונות ומסמכים. הפגישות שייערכו לרוב בביתך ובמועדים המתאימים לך, יתקיימו באווירה נעימה ואין צורך להכין דבר. לאור ניסיוני רב השנים וההכשרות שעברתי בנושא, אני אשאל שאלות בראיונות ואכוון אותך.
מהו התהליך?
כפי שנאמר, אני אבוא אליך לביתך, לרוב פעם בשבוע, לשעה עד שעה וחצי. מספר הפגישות והעלויות ייקבעו בשיתוף איתך לאחר פגישת ההיכרות (שאינה כרוכה בתשלום או התחייבות). יש שאני נפגש מעט פגישות (המינימום עד כה היה שש), ולעומת זאת היו מקרים שנפגשתי גם ליותר משלושים פגישות, מסיבות כאלו ואחרות. לרוב יספיקו 8 עד 16 פגישות לכתיבת סיפור חיים. לעיתים אני נפגש עם אדם אחד אך פעמים רבות עם שני בני זוג, ומעת לעת אני מראיין בני משפחה נוספים וגם חברי ילדות או אנשים נוספים.
במהלך הפגישה אני מקליט את הריאיון במכשיר הקלטה משוכלל, ולצורך גיבוי אני גם מצלם בווידיאו, כדי שאם תקרה תקלה במכשיר ההקלטה, אוכל לשמוע את הנאמר בסרט שצולם. עלי לציין שלסרטוני הווידיאו שאני מצלם אין כל ערך מלבד גיבוי, שכן אני מצלם באיכות נמוכה, ואינני מקפיד על תאורה או כיוון המצלמה בזמן הריאיון (יש אפשרות ללוות את הספר שאכתוב עבורכם בסרט וידיאו שייעשה ע"י איש מקצוע בתחום, בתוספת תשלום).
לאחר סיום הראיונות אגיע אליכם פעם נוספת, הפעם עם מחשב וסורק (סקנר) ניידים, כדי לסרוק בביתך תמונות רלוונטיות. חשוב לציין שלא אסכים להוציא מביתך תמונות או מסמכים, כדי שחלילה לא יאבדו. אפשר לצלם גם חפצים מיוחדים כגון חנוכייה מבית אבא, או סידור עתיק.
בשלב זה תתבקש לעבור על מה שערכנו מבחינה ספרותית, לתקן טעויות, להוסיף או להשמיט סיפורים, ולהחליט אלו מהתמונות שסרקתי ייכנסו לספר, מה יהיה כתוב מתחת לתמונה כהסבר, ועוד החלטות הקשורות לעיצוב הגרפי. הכל – בסיוע הצוות של "דוקו – כתיבת ביוגרפיות וספרי הנצחה", ובמעורבות מתמדת שלי.
בסיום, נכין עבורך ספר ביוגרפי שאותו ניתן להדפיס ולחלק למשפחה ולחברים, ואף נוכל להעלות את הספר לאינטרנט, כספר דיגיטלי, בהזדמנות זו נציע לך גם אפשרויות נוספות להפצה ומכירת הספר שלך, הכנת סרט וידיאו ומצגת לאירוע השקת הספר ועוד.
כל שנותר לך לעשות הוא להתקשר ולקבוע פגישת היכרות, שכאמור תתקיים במקום ובשעה שמתאימים לך, וזאת ללא תשלום או התחייבות, ולשמוע הצעה שמתאימה לך – כך שתוכל להתחיל במלאכה הנעימה של דליית זיכרונות, שבסופה תחלק ספר ביוגרפי ומשפחתי לכל קרוב משפחה ולחברים.
אשמח אם תיצור קשר.
מוטי מרגלית
"דוקו – כתיבת ביוגרפיות וספרי הנצחה" www.doco.co.il
נייד: 0523-523-833, מייל: motimar@gmail.com
קישור לסרט וידיאו בנושא: